השלטון הדו רובדי במרחב הכפרי מועצה אזורית וועד מקומי
עם כניסתכם לתפקיד הצטרפתם לשלטון המקומי. מעכשיו, אתם חלק ממערך השלטון בישראל, שראשו בחברי הכנסת והממשלה, המשכו בראשי הרשויות המקומיות ונבחרי המועצה, ובכם – נבחרי היישוב בוועד המקומי.
לצפייה והורדת החוברת >> המרחב הכפרי בישראל עבר בשנים האחרונות שינויים מהותיים בעקבות הרחבות היישובים. האוכלוסייה הוכפלה והפכה להטרוגנית, ונוספו יישובים קהילתיים שאינם חקלאיים. שינויים אלו חוללו גם שינויים מבניים: • הרגולציה חייבה הקמת ועדים מקומיים נפרדים מהאגודה החקלאית. • מרכז הכובד וההשפעה עבר מהאגודה החקלאית לוועד המקומי. • חלשה הכוח הכלכלי והפוליטי של התנועות המיישבות. • תפקיד המועצות האזוריות התרחב. השלטון המקומי במרחב הכפרי בנוי משני רבדים שלטוניים: 1. הרובד העליון – המועצה האזורית, הינה ישות משפטית אשר תחום שיפוטה כולל מספר יישובים. 2. הרובד התחתון – היישוב הבודד, המנוהל על ידי ועד מקומי נבחר. נושא הוועדים המקומיים מעוגן בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: "הצו"). בהתאם להגדרות המופיעות בצו, לשני רובדי המרחב הכפרי יש מעמד של רשות מקומית, אולם לוועד המקומי יש סמכות החלה רק על תחום היישוב בו הוא מכהן והוא רשאי לפעול רק במסגרת תקציב וסמכויות שאישרה לו המועצה.
המועצה האזורית
המועצה האזורית היא הרשות השלטונית המוניציפלית של האזור והיא נושאת באחריות הישירה לנושאים המוניציפליים ולייצוג האינטרסים של התושבים בפני מוסדות המדינה. הצו מטיל את האחריות לאספקת שירותים על המועצה, אך מעניק לה את האפשרות להאציל סמכויות לוועדים מקומיים. לשון החוק: "מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה" (המכונה "מליאה") שנבחרה לפי הוראות הצו לניהול ענייניה של המועצה האזורית. במועצה האזורית עמק חפר מכהנים 46 חברי מליאה. כל אחד מ-41 היישובים מיוצג על ידי לפחות נציג אחד, ושלושה יישובים גדולים (בת חפר, כפר ויתקין ובית יצחק) זכאים על פי המודד ליותר נציגים. ראש המועצה עומד בראש המליאה אך אינו נציג היישוב שלו במליאה. סגן ראש המועצה הוא גם נציג היישוב שלו במליאה. תפקיד וסמכויות המליאה: • חקיקת חוקי עזר. • אישור קבלת עובדים סטטוטוריים או פיטוריהם. • בחינת תכניות ואישור תקציבים. • מינוי סגן הרשות וחברי הוועדות. • האצלת סמכויות ותפקידים של ראש הרשות לבעלי תפקידים אחרים. • ניהול מקרקעי הרשות. • הקמת תאגידים עירוניים ועוד. הנהלת המועצה: מליאת המועצה בוחרת מתוכה הנהלה, שתפקידה לנהל את ענייני המועצה, לתאם את פעולות שאר הוועדות ולוודא כי ההחלטות יבוצעו כדין. להנהלה אין סמכות להחליט על הטלת מיסים, נטילת הלוואות, התקנת חוקי עזר וקבלת עובדים במועצה – נושאים אלו שמורים למליאת המועצה בלבד. הוועדות במועצה: נבחרי הציבור במליאה מחולקים לוועדות. חלק מהוועדות מוקמות מכורח החוק (ביטחון, חירום, מכרזים, תכנון ובניה, חקלאות ועוד), ואחרות מוקמות על פי צורך (רווחה, תחבורה ועוד). הוועדה היא המסגרת שבה ממקדת המועצה את עבודתה.
ועד מקומי
לשון החוק: "הוועד המקומי הוא ישות משפטית מנהלית, שהוקמה מכוח הוראות הדין." מעמדו המשפטי של הוועד המקומי מעוגן בצו המועצות, שם נקבע כי "כל יישוב יתנהל על ידי ועד מקומי" (סעיף 90). סמכויות הוועד המקומי: • הוועד המקומי אחראי על מתן שירותים מוניציפליים לכלל תושבי היישוב. • יש לו סמכויות מתחום המשפט הציבורי וחלים עליו כללי המשפט הציבורי. • במהלך כהונתו, הוועד המקומי קובע מדיניות ומעצב את אופי החיים ביישוב. • להחלטות הוועד ישנה השפעה על התחומים הפיזיים, החברתיים והכלכליים. • הוועד מוסמך לפעול במסגרת סמכויות שהאצילה לו המועצה בלבד. המועצה אינה רשאית לאצול לוועד המקומי סמכויות בתחומים הבאים: • ייסוד תאגידים ורכישת מניות. • הטלת אגרות, היטלים ודמי השתתפות. • אישור תקציב ועד מקומי. • חקיקת חוקי עזר. • הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. חובות חברי הוועד: 1. חובת הנאמנות – לפעול לטובת היישוב ולהימנע מניגוד עניינים. 2. חובת הזהירות – לפעול בזהירות מירבית בניהול כספי הציבור ובקבלת החלטות. 3. חובת קיום הוראות החוק – לוודא כי כל הפעולות נעשות בהתאם לחוק.
אגודה שיתופית (חקלאית או קהילתית)
לחלק גדול מהמושבים יש אגודה חקלאית, וביישובים בודדים – אגודה קהילתית. האגודה השיתופית היא תאגיד שהוקם במסגרת המשפט הפרטי ופועל בהתאם להוראות רשם האגודות ותקנון האגודה. בעבר, האגודות החקלאיות פעלו בזהות פרסונלית עם הוועד המקומי. כיום, הזיקה בין הגופים הולכת ונחלשת, אך קיימים ממשקים בעיקר בנוגע למבני ציבור הרשומים היסטורית כנכסי האגודה החקלאית. שיתופי פעולה טובים בין הוועדים לבין האגודות תורמים רבות ליציבות היישוב ולקידום הקהילה.
אם יש ביישובכם אגודה שיתופית, כדאי ליזום מפגש הכרות, תיאום ציפיות ודרכי עבודה למען שותפות מיטיבה.
